החלטה
עניינה של הבקשה, פסילת מינוי מומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט.
רקע
1.התובע הגיש תביעתו שעניינה רשלנות רפואית מצד רופאי הנתבעת בבית החולים סורוקה בבאר שבע, בטיפול בו, בעקבות תאונת עבודה מיום 23.6.00 בה נפגע בכתף שמאל. בישיבה מיום 21.11.07 (בפני כב' השופטת שחף), עלתה לראשונה האפשרות ולפיה ימונה ד"ר גבריאל מוזס כמומחה מטעם בית המשפט (להלן: "המומחה"), תוך שהצדדים ציינו שעליהם לשקול זאת. בהחלטה שניתנה בתום הדיון, התבקשו הצדדים להודיע עמדתם באשר להמלצת בית המשפט. בסופו של דבר, ביום 23.4.09 מונה המומחה וניתנו הוראות דיוניות מתאימות.
ביום 2.3.2010 פנה התובע לראשונה לבית המשפט וביקש לפסול את המומחה (להלן: "הבקשה הראשונה"), בנימוק ולפיו המומחה אינו מקדם את הגשת חוות הדעת למרות הזמן הרב שחלף מאז המינוי. ביום 8.3.10 התקבלה בבית המשפט חוות דעת המומחה ולכאורה נראה היה כי הבקשה התייתרה ולפיכך נקבעו סדרי דין להמשך שמיעת התיק. בפועל, הגיש התובע ביום 10.3.10 בקשה נוספת היא הבקשה מושא החלטה זו (להלן: "הבקשה השניה"). לטענת התובע, אירע דבר מוזר: לא חלפו אלא ימים ספורים לאחר הגשת הבקשה הראשונה, והמומחה הגיש חוות דעת נושאת תאריך 3.1.2010. לא זו אף זו, טוען התובע כי נתברר לו שהמומחה היה מתמחה במחלקה האורטופדית בבאר שבע ואף עבד בה שנים רבות ועובדה זו נעלמה מחוות הדעת. לפיכך ולאור קשרי העבודה שבין המומחה למחלקה הרלבנטית, יש לפסול המומחה. בתצהיר שצורף לבקשה, פירט התובע כי המומחה הועסק במחלקה הנתבעת במשך 10 שנים וכי למומחה קשרי ידידות הדוקים עם רופאים מהמחלקה: ד"ר טיבריו כץ, ד"ר אישנו אנדרי, ד"ר יוג'ין כהן.
2.בתגובה, טענה הנתבעת כי דין הבקשה להידחות תוך שצירפה תצהירים מטעם פרופ' עטר דן המשמש כמנהל המחלקה האורטופדית משנת 1992, ותצהירים מטעם הרופאים שנזכרו בתצהיר התובע (ד"ר טיבריו כץ, ד"ר אישנו אנדרי, ד"ר יוג'ין כהן). לטענת ב"כ הנתבעת, הוא עצמו התנגד למינויו של המומחה כאשר הוצע והמינוי "נכפה" עליו בהתאם להחלטת בית המשפט. לטענת הנתבעת, התובע אינו מרוצה ממסקנות המומחה ולפיכך אינו בוחל בכל דרך להביא לפסילתו. נטען כי חזקה על מומחה בית המשפט כי הינו ניטראלי וכי פסילת מומחה נעשית רק במקרים חריגים ביותר.
עוד טוענת הנתבעת כי התובע אינו מפרט מאין נודעו לו קשרי העבודה שבין המומחה לנתבעת או קשרי הידידות ההדוקים עם שלושת רופאי הנתבעת והכיצד, רק כשנה לאחר מינוי המומחה ורק מספר ימים לאחר שנודעו לו תוצאות חוות דעתו, נודעו לתובע העובדות הנטענות. לגופם של דברים, טוענת הנתבעת כי המומחה הפסיק לשמש במסגרת הנתבעת לפני 15 שנה, בשנת 1995 כאשר עבר למרכז הארץ ומאז אין כל קשרי עבודה עם הנתבעת. עוד נטען כי הרופאים המוזכרים בתצהיר התובע אינם מעורבים בשום אופן בטיפול בתובע וטענת התובע הינה טענה סתמית להטלת דופי במומחה. נטען כי מתצהירי שלושת הרופאים שנזכרו עלה כי יתכן שד"ר אישונו וכן ד"ר יוג'ין קיימו שיחות מקצועיות אקראיות בכנסים. לגבי ד"ר טיבריו, מדובר בבעל קשר משפחתי רחוק (בת דודתו נשואה לבן דודו) והם לפני חגים משוחחים ונפגשים באירועים משפחתיים וכן בכנסים מקצועיים.
3.אפשרתי לתובע להתייחס לתגובת הנתבעת אולם לא באה תגובה נוספת. בנוסף, מצאתי כי יש לקבל את תגובת המומחה לטענות שהועלו נגדו. המומחה בתגובתו מציין כי אכן כתב את חוות הדעת ביום 3.1.10 אולם לא יכול היה לסכמה במועד זה בשל חוסר בפירוט אמצעי הדמייה (צילומי רנטגן, MRI וכיו"ב), לפיכך ביום 4.1.10 פנה לבית המשפט ובסופו של יום, חוות הדעת לא הוגשה אלא מעט מאוחר יותר והתאריך לפיכך שהיא נושאת, אינו מועד סיכומה. אשר להיכרות הנטענת עם רופאי הנתבעת, המומחה אישר כי עזב את בי"ח סורוקה בשנת 1994. את הרופאים ד"ר אישנו וכן ד"ר יוג'ין כהן, מציין המומחה שאינו מכירם. את ד"ר טיבריו כץ מאשר המומחה כי הוא מכיר אולם בשל כך שד"ר כץ עוסק באורטופדיה של כף רגל ואילו המומחה בכירורגיית כתף, אין בינהם קשר מקצועי. את מנהל המחלקה, פרופ' דן עטר מכיר המומחה שכן פרופ' עטר הינו יו"ר איגוד האורטופדים בישראל.
דיון
4.הנחת היסוד ונקודת המוצא הינה שמומחה רפואי שמונה מטעם בית המשפט, פועל ביושר ובניטרליות ואינו נוטה לצד כלשהו וכי מדובר בגורם חסר פניות ואובייקטיבי. משמונה מומחה, והוגשה בקשה לפסילתו, לאחר שנתן חוות דעתו, חוות דעת שאינה נוחה (בלשון המעטה) לצד המבקש את הפסילה, צריכה הבקשה להיבחן בזהירות רבה ביותר וכי הכלל הינו שחוות דעתו של המומחה תיפסל רק במקרה שבו מדובר בפגם היורד לשורשו של עניין ואשר יש בו בכדי לגרום לעיוות דין.
ראו: ע"א 916/05 כדר נ' הרישנו (28.11.07), רע"א 4144/06 אררט חברה לביטוח נ' אריה גרינשטיין (3.7.06), רע"א 7714/05 אלגרה כהן נ' רשות הנמלים (26.1.06)
5.אין מחלוקת כי ביום הגשת הבקשה הראשונה, התובע לא ראה את חוות הדעת של המומחה וכי ביקש הוא לפוסלו אך ורק בשל כך שהמומחה השתהה לכאורה ולשיטתו באופן בלתי סביר בהגשת חוות הדעת. הבקשה השנייה הוגשה 8 ימים בלבד לאחר הבקשה הראשונה ומספר ימים לאחר הגשת חוות הדעת לבית המשפט. לא הובהר ולא פורט הכיצד קרה שבמהלך הזמן של ימים ספורים מאז הגשת הבקשה הראשונה לבקשה השנייה, נודע לתובע על קשריו ההדוקים של המומחה עם רופאי הנתבעת והיותו עובד לשעבר של המחלקה האמורה? הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר בענייננו, המומחה מונה זמן רב של למעלה משנה לפני הגשת הבקשה ושמו עלה כשנתיים ויותר קודם לכן בישיבת קדם המשפט הראשונה בתיק.
6. עיינתי בתצהירי הרופאים עובדי המחלקה הרלבנטית בה אירעה הרשלנות הרפואית הנטענת, רופאים שנזכרו בתצהירו של התובע ואשר נטען כי הינם בעלי קשרים הדוקים עם המומחה. לא מצאתי על פני הדברים כי מדובר בקשרים אשר מצדיקים פסילתו של המומחה ובפרט כאשר אין רופאים אלו מעורבים באירוע נשוא תיק זה ואפרט את הדברים. הקשר בין המומחה לד"ר יוג'ין וכן ד"ר אישונו הינו רחוק ביותר, קשר של עמיתים למקצוע אשר יכול ונפגשים באקראי בכנסים מקצועיים. הקשר המשפחתי הרחוק עם ד"ר טיבריו לכאורה אינו הדוק. אמנם, מחליפים הם ברכות לפני חגי תשרי ופסח וישנו פגישות משפחתיות באירועים, אולם כפי שהצהיר רופא זה, אין שום קשרים מיוחדים עם המומחה, מה גם שלא היה מעורב בטיפול בתובע. גם היות התובע עובד לשעבר, לפני 15 שנה במחלקה אינה מהווה קשר מהותי הפוגע כשלעצמו באובייקטיביות של המומחה ואשר יביא על פניו למשוא פנים.
7.נטען כי חוות הדעת נושאת תאריך שהינו 3.1.10 ולפיכך יש תמיהה שעולה על פני הדברים למועד עריכת חוות הדעת שהוגשה לבית המשפט ביום 8.3.10 בסמיכות לאחר מועד הגשת הבקשה הראשונה (2.3.10). ביקשתי כאמור את התייחסות המומחה אשר פירט כי חוות הדעת נושאת תאריך שאינו יום סיכומה, בנסיבות שהוסברו. ברי כי אם בדיקות ההדמיה נשלחו על ידי ב"כ התובע לאור פניית המומחה לבית המשפט ביום 4.1.10, רק ביום 26.11.10, התאריך המופיע על פני חוות הדעת שגוי. ברי כי היה על המומחה לציין את התאריך של סיכום חוות הדעת ובענין זה נפלה על ידו טעות קולמוס. מכאן שלא מצאתי כי התאריך שמצוי על פני העמוד הראשון לחוות הדעת יכול להטות את הכף להכרעה בשאלה העולה בבקשה זו.
סיכום
8.פסילת מומחה שמונה מטעם בית המשפט אינה עניין של מה בכך. הנחת היסוד הינה שהמומחה הינו אובייקטיבי וחסר פניות. הכלל הינו שאין לפסול את חוות הדעת של מומחה בית המשפט אלא במקרים חריגים ומיוחדים קל וחומר כאשר הבקשה מוגשת לאחר הגשת חוות דעת המומחה. כפי שפירטתי לעיל, לא מצאתי כי בענייננו מתקיימת נסיבה חריגה ומיוחדת שתביא לפסילת המומחה. לפיכך דין הבקשה להידחות.
המבקש (התובע) ישלם הוצאות הנתבעת בסך 3,500 ₪ בתוספת מע"מ.
נקבעת בזאת ישיבת קדם משפט ליום 30.11.10 בשעה 09:00.
התובע יגיש תחשיבי נזק עד 21 יום לפני הדיון